בועת AI או מהפכה תעשייתית אמיתי?בחודשים האחרונים מנהלים רבים שואלים את עצמם האם אנחנו באירוע טרנספורמטיבי או שבועת ה קוט-קום חוזרת על עצמה ואנחנו צפויים לשחרור אויר שיכניס את כל העולם לסחרור כלכלי. כמוני, אתם בטח שומעים מכל מי שעוסק בתחום שהבינה המלאכותית משנה שווקים, תקציבים, סדרי עדיפויות, ואת הדרך שבה מנהלים חושבים על תחרות, יעילות וצמיחה. כמוני אתם בטח שואלים את עצמכם האם נכון לשים את כל הז'יטונים על תחום ה AI.
זה ויכוח מהותי, הוא לא דיון אקדמי, זו שאלה שמחוברת להחלטות של מיליארדי דולרים וצפוי להכריע גורלות של עובדים ומנהלים רבים. האם אנחנו בעיצומו של רגע דומה לדוט-קום, שבו ההייפ הקדים את הערך. או שמדובר בבניית תשתית הכרחית למהפכה תעשייתית חדשה.
כל מהפכה טכנולוגית מתחילה בשמועות על בועהאת מהפכת ה AI סימנו כהמשך של המהפכה התעשייתית הרביעית, חלק גדול אפילו טוען שזו כבר מהפכה בני עצמה, חמישית במספר. ממסילות הרכבת הראשונות ועד לעידן הדוט-קום והקריפטו, ההיסטוריה מלאה באזהרות שהחדשנות הולכת רחוק מדי ומייצרת בועות כלכליות. הפריצה הנוכחית של הבינה המלאכותית, עם הערכות שווי, הביקוש למעבדים והשקעות בתשתית שמגיעות לטריליונים, מרגיש ממש כמו עוד בועה מוכרת מן העבר הלא רחוק.
מבקרים רואים את העננים שמבשרים את הופעתה של הסופה, בעלי החזון מבינים שבקצה העננים מסתתרת הקשת עם ההזדמנויות. אבל מה אם שני הצדדים צודקים?
הרעיון שאנו מצויים בבועת בינה מלאכותית מבוסס על ההנחה שהתקדמות טכנולוגית מתנהלת במחזור יחיד של התלהבות ודעיכה. אך מה שאנו רואים עם הבינה המלאכותית אינו בהכרח מופע חד פעמי של זינוק טכנולוגי, אלא לולאת טרנספורמציה (רקורסיבית - זה הצד של המתכנת שביף סליחה על המילה הגדולה) שמזינה את עצמה ככל שהטכנולוגיה מתפתחת.
כל שכבה של יכולת בתחום הבינה המלאכותית מזין את הבאה אחריה. מודלים מפתחים יישומים, יישומים מייצרים נתונים, ונתונים מאמנים מודלים חדשים. בניגוד למחזורים ספקולטיביים של טכנולוגיות קודמות, הלולאה הזו מתעצמת ככל שהזן עובר.
מהי בועה טכנולוגית ואיך מזהים אותהבואו נדבר רגע על מה היא בעצם בועה טכנולוגית.
זה למעשה מצב בו השוק מתמחר ציפיות עתידיות כאילו הן כבר מציאות בהווה. זה קורה כמעט תמיד סביב טכנולוגיה בשלבים הראשונים שלה. זה מוגבר על ידי מפתחי הטכנולוגיה, ומשווקי הטכנולוגיה שהם בעלי אינטרס משמעותי לנפח את הבועה.
בשנים האחרונות, העובדה שאותם יצרנים ומשווקים הם גם המונופולים הכלכליים הגדולים בעולם (מטא, מיקורוסופט, גוגל, אמזון וכו') הופכת את הכוח שמנפח את הבועה להרבה יותר משמעותי. כך אנו מקבלים בועה שמתנפחת במקרים רבים הרבה לפני שהערך הוכח.
הסימנים הנפוצים לבועה הם:
- עלייה חדה בהשקעות ללא התאמה לקצב אימוץ או רווחיות לאור הטכנולוגיה.
- חברות שמגייסות על בסיס “סיפור” ולא על בסיס ביצועים.
- תשתיות שנבנות בקצב גבוה מהביקוש בפועל.
- פחד להישאר מאחור שמחליף בדיקת כדאיות אמיתית.
נשמע לכם מוכר, בדיוק סביב הנקודות האלה מתנהל הוויכוח כיום.
אם זאת כדי לזכור שלא כל מה שמרגיש בועה הוא אכן בועה. האינטרנט היה ערך אמיתי, רק שהוא הגיע הרבה אחרי שהבועה התפוצצה. הסמארטפון היה ערך אמיתי. וכנראה שגם ה - AI הוא ערך אמיתי. השאלה היא לא אם הטכנולוגיה תצליח, אלא האם ההשקעות, הערכות השווי, וקצב הציפיות, מותאמים לשיעור הבשלות הריאלי של הטכנולוגיה.
מבולבלים? גם האבות המייסדים של המהפכה הנוכחית לא מסכימים ביניהם.
המחנה שאומר: “כן, זו בועה”סם אלטמן: משקיעים מתלהבים יותר מדיבראיון שקיים סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI במגזין The Verge הו חוזר על הטענה שה AI הוא הדבר החשוב ביותר שקרה מזה זמן רב, אבל השוק נמצא בבועה. הוא מדבר על “התלהבות יתר סביב גרעין של אמת”. בשפה עסקית זו אזהרה. גם אם המהפכה אמיתית, חלק מההשקעות מתומחרות מעבר למה שהשוק יכול להצדיק כרגע.
ביל גייטס: דומה לדוט-קום, עם תשתיות יקרות יותר (רעיון ב CNBC - Squawk Box)ביל גייטס חזר במספר רעיונות שונים על הטענה שהערך סביב ה AI אמיתי, אבל יש טירוף. הוא מציין במפורש סיכונים עסקיים קלאסיים. חברות שמתחייבות לדאטה סנטרים ולחשמל יקר, עוד לפני שהן יודעות אם הן באמת צריכות את התשתיות האלה לאורך זמן. מבחינתו, חלק גדול מההשקעות יהיו “מבוי סתום”, גם אם הטכנולוגיה עצמה תישאר.
ג’ף בזוס: “בועה תעשייתית”, זה לא תמיד רעבזוס מציע פרשות מתוחכמת יותר. זו אכן בועה, אבל מסוג אחר. “בועה תעשייתית” היא מצב שבו ההשקעות בונות תשתית שתשרת את החברה גם אחרי שההייפ יירגע. כלומר, חלק מהכסף יישרף, אבל התוצאה תהיה קפיצה ביכולת של הארגון לעשות דברים חדשים.
המחנה שאומר: “לא, זה שינוי תעשייתי אמיתי”ג’נסן הואנג, מנכ”ל Nvidia שומר על קו אחיד.מבחינתו, זה לא דיון על הייפ. זה מעבר ממחשוב כללי למחשוב מואץ, והקמה של תשתית חדשה של אינטליגנציה. חזונו על “מפעלי הבינה המלאכותית” משנה את המסגרת כולה. אלה אינם מושגים מטפוריים, אלא טכנולוגיות אמיתיות שבהם סיליקון, נתונים ואלגוריתמים מתחברים ליצירת עולם חדש בקנה מידה תעשייתי.
בניגוד לבועת האינטרנט של שנת 2000, התשתית של היום אינה מבוססת על “צפיות”, אלא על טרנספורמציה תעשייתית של מגזרים בשווי טריליוני דולרים. הבינה המלאכותית כבר שינתה בפועל שכבות עמוקות בכלכלה: חיפוש, פרסום, לוגיסטיקה ומנועי המלצות. ההייפ מתעלם מאמת חשובה. AI כבר איננה רק שכבת יישום, היא תשתית יסוד.
אריק שמידט: מי שמסתכל קצר מפספסאריק שמידט מנכל גוגל לשעבר אומנם מזהיר מהריצה המטורפת אל עבר ה AGI אבל מוסיף שהשיח על בועה צר מדי כי הוא מודד ROI לטווח הקצר. הוא מוסיף שלפעמים מה שנראה כמו בועה הוא פשוט לידתו של מבנה תעשייתי חדש.
לבנות את העתיד לפני שהוא יכתיב לכם את המציאותלצערי קשה בשלב הזה לחזות האם זו בועה לפני פיצוץ או שזו טכנולוגיה יציבה שנמצא כאן כדי להישאר ולשנות את העולם (אני דרך אגב נוטה יותר לכיוון הזה) הנרטיב של “בועת ה-AI” מנחם את מי שמבלבלים תנודתיות עם כישלון. אך ההיסטוריה מיטיבה עם מי שמחדשים בדיוק בתקופות כאלו של חוסר ודאות זמנית.
העשור הבא לא יעסוק בשאלה האם הבינה המלאכותית תעבור תיקון, אלא מי יעצב את עקרונות הפעולה של כלכלות אינטליגנטיות. מנהלים וקובעי מדיניות צריכים לעבור ממיקוד בצמצום סיכונים לניהול יכולות.
זה השלב שלכם כמנהלים לקחת אחריות ויוזמה ולהניע תהליכים בלי קשר לשאלה האם זו בועה או לא:
1. הגדירו תרחישים עסקיים מדידים
2. צרו שכבת דאטה ותהליכים לפני קפיצה לתשתיות
3. תמדדו ROI טקטי, אבל תבנו יכולת אסטרטגית
4. שמרו על גמישות טכנולוגית
אתם יכולים ללמוד עוד על הצעדים לביצוע במאמר :
השלבים ליצירת ערך מבינה מלאכותית בארגון תחשבו על זה כך - זו לא בועה שמתנפחת, זו ציוויליזציה חדש שנוצרת על בסיס מכונות לומדות. השאלה האמיתית כבר אינה האם הבינה המלאכותית תגדיר מחדש את העתיד, אלא מי ימצא את האומץ לעצב אותו באחריות.